כשהייתי בת 20 למדתי הנדסה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. האמת היא, שמהרבה בחינות, היה מאוד מעניין. אבל בן השנה השלישית והרביעית נסעתי לטיול סטודנטים בהודו. שם פגשתי, ממש ללא תוכנית מוקדמת, את הבודהיזם הטיבטי והתאהבתי. המפגש עם הלימוד והתרגול הבודהיסטי - הדהרמה היה קסום בעיניי; רחוק מעולמי המוכר בישראל ישנם אנשים שלווים וחכמים המקדישים את חייהם לאימון התודעה. אנשים חכמים מלאי חמלה, פתוחים אלי, מוכנים ללמד אותי, לחלוק איתי את חוכמתם. משהו עמוק, אבל לא מוגדר, השתנה בי. 

חזרתי לארץ, המשכתי בלימודי, אבל המשהו החדש התחיל לקונן בתוכי יותר ויותר הבנתי שאני רוצה לעסוק במקצוע שיש לו אינטראקציה מיטיבה עם בני אדם. סיימתי את לימודי ההנדסה, קיבלתי תואר, והתחלתי לעבוד באינטל חיפה.

ואז, אחרי שנה של עבודה כמהנדסת, ובעקבות מאורעות נוספים שעליהם לא אפרט כאן, בבוקר של שבת שמשית, כמה נקודות התחברו לתמונה והבנתי מה רצוני, והבנתי שרפואה סינית יכולה לקחת אותי לשם.  

ואכן זה קרה...

עברו עוד מספר שנים עד שהנחתי לגמרי את עבודתי כמהנדסת בחצי משרה בצד. והקדשתי את כולי לעיסוק והתפתחות ברפואה הסינית, ו... אני לא יכולה אחרת, בדהרמה. 

כיום, שמחה על הזכות הגדולה לפגוש מגוון רחב של בני אדם, במקצועות שונים, בזמנים שונים בחיים. כל אחד עם הסיפור האישי שלו, לכל אחד יש משהו שהוא רוצה בו לטפל. לכל אחד שער ייחודי דרכו אפשר לעזור.

הרבה מורים ליוו אותי בשנים האחרונות. ומעומק הלב, אני מוקירה לכם תודה. 

וגם, לכל אלא שהגיעו ומגיעים אלי לקליניקה לאורך השנים - תודה גם לכם אנשים יקרים - אתם מגשימים לי חלום!