דיקור סיני - אקופונקטורה
אקופונקטורה - איזון הצ'י (אנרגיות) בגוף בעזרת דיקור במחטים עדינות
מטפל ברפואה סינית משתמש במחטים עדינות על מנת לאזן את הצ'י בגוף. בחירת נקודת הדיקור מבוססת על אבחנה מדוייקת של מצב האיברים והמרידיאנים ובחירת האסטרטגיה הטיפולית שתתאים למטופל. טעות נפוצה בדרך שבה תופסים את נקודות הדיקור במערב היא לחשוב שיש נקודת דיקור יחודית לסימפטום. יותר נכון לחשוב על דיקור בנקודת דיקור כאמצעי הדרכה. באמצעות הדיקור אנחנו מנסים להראות לגוף-נפש את הדרך לחזור לאיזון. כשהמערכת המורכבת הזו שנקראת הגוף-נפש שלנו עובדת בצורה יעילה, בשיתוף פעולה אופטימלי בין החלקים השונים, באופן טיבעי, הסימפטומים נעלמים (או משתפרים, תלוי עד כמה המערכת היתה לא מאוזמת מלכתחילה).
כך שהדיקור הסיני משתמש בכוח הריפוי הטבעי של הגוף.
מה ההבדל בין דיקור סיני (אקופונקטורה) ובין רפואה סינית?
רפואה סינית - הכוונה למכלול רחב הכולל בתוכו את התאוריה של הרפואה הסינית, האבחנה ברפואה הסינית, אקופונקטורה -דיקור במחטים סיניות הרבליזם (שימוש בצמחי מרפא), עיסוי, וסוגי תרפיות שונות המסתמכות על הפילוסופיה של הרפואה הסינית.
(לקריאה אודות הפילוסופיה של הרפואה הסינית)
דיקור סיני - האקופונקטורה היא חלק מהרפואה הסינית, ונעשה בה שימוש בסין עוד בטרם המאה ה-2 לפנה"ס. בדיקור סיני משתמשים במחטים עדינות על מנת להשפיע על תנועת הצ'י בגוף, לשפר את תפקודי האיברים ולכוון למצב מיטיב של בריאות שיחליף את המחלה.
כמעט כל נקודות הדיקור נמצאות על לפחות אחד מערוצי האנרגיה הרבים והמסועפים הנקראים ברפואה סינית "מרידיאניים".
מערכת המרידיאניים מבטאת את העיקרון לפיו כל הרקמות בגוף האדם מחוברות זו לזו. לכל תא ותא בגוף מגיע מחזור הדם ומתפנה ממנו פסולת. כל האיברים קשורים, תלויים הדדית, וכך גם כל הרקמות: עור, שרירי, גידים, עצמות וכו. כמו הרופאים במערב, גם הרופאים הסינים הקדמונים הבינו עובדה זו. ברפואה הסינית הרקמות והאיברים מחוברים ביניהם לא רק על ידי מערכת הדם, מערכת הלימפה, ומערכת העצבים (אותן אנו מכירים מהרפואה המערבית), אלא גם על ידי מערכת מסועפת של ערוצי אנרגיה הנקראות מרידיאניים. מערכת המרידיאניים משולים על ברפואה הסינית למערכת של נהרות ותעלות בה זורמים הצ'י והדם. הצ'י והדם שזורמים במרידיאניים הם המקשרים את הרקמות בגוף לאיברים המלאים והחלולים, ואל החיצון.
על גבי המרידיאניים ממוקמות נקודות הדיקור השונות. לכן כאשר המדקר דוקר נקודה מסוימת על גבי מרידיאן, הוא למעשה מייצר תקשורת עם האיבר (או האיברים) הקשורים לאותו מרידיאן. וזו, למעשה, הדרך בה המדקר משפיע על התפקודים הפיזיולוגים של המערכות בגוף. שימוש בנקודות הדיקור יכול להשפיע גם בכיוון ההפוך - על המרידיאניים החיצוניים ועל מערכת השריר שלד. באופן כזה ניתן לעזור בבעיות אורתופדיות לדוגמה.
הסינים הקדמונים תיארו מערכת של 12 מרידיאניים ראשיים (מחוברים ל12 האיברים), ועוד 8 מרידיאניים מיוחדים. בנוסף, מהמרידיאניים הראשיים מתפצלים עוד מרידיאניים קטנים יותר שהולכים ומתפצלים עד שהם מגיעים לכל רקמה ולכל תא בגוף. על דבי המרידיאניים ממוקמות, כאמור, נקודות הדיקור.
לשאלה איך מצאו את המרידיאניים ואת נקודות הדיקור יש השערות רבות. ישנם עדויות לכך שגילו את נקודות הדיקור לפני 3000 שנה לפחות, אך אין ממצאים ברורים לגבי האופן שבו התגלו.
ככול הנראה גילוי נקודות הדיקור היה בעקבות פציעות שונות שהתרחשו, כאשר הרופאים הסינים הבחינו שפציעה בנקודה מסוימת משפיעה על אזור מרחוק ממנה. הם גם ראו שתחושות שונות נעות לאורך ערוצים מסוימים בגוף. תחושות של כאב עדין, או עקצוץ. הם ראו במישוש שכאבים מסוימים הולכים לאורך אותם מסלולים, כמו כן פריחות ובעיות עור שונות.
גילוי נקודות הדיקור והמרידיאניים הוא גם תוצר של התבוננות בחיי היום יום וכן של התבוננות והבנה מדנוטטיבית של תחושות בגוף .רוב נקודות הדיקור רכות וניתנות למישוש, והם ממוקמים במקומות אסטרטגים בין שרירים וליד שקעים קטנטנים בעצמות.
במודל של הרפואה הסינית יש 12 מרידיאניים הקשורים ל 12 האיברים - על גבי המרידיאניים האלה נמצאות נקודות הדיקור. בנוסף ישנם עוד 8 מרידיאניים "מיוחדים", מרידיאניים מתפצלים, מחברים ועוד סוגים של מרידיאניים. יש לציין שערוצי הצ'י סמוכים, אך אינם מקבילים לשום מערכת טרנספורמציה שמוכרת ברפואה. מערכת המרידיאניים אינה מקבילה למערכת העצבים, למערכת כלי הדם או למערכת הלימפה.
לכל נקודת דיקור יש את התנועה היחודית שלה והדרך שלה להשפיע על כל המערכת. תפקוד הנקודה מושפע ממספר גורמים כמו המרידיאן (או מרידיאנים ) שעליו היא יושבת, האיבר שמחובר אליו, המיקום שלה, האלמנט שלה (על כל מרידיאן ישנם נקודות מכל חמשת האלמנטים), האופי היחודי שלה ועוד. חלק מנקודות הדיקור מחזקות תפקוד זה או אחר, אחרות מפזרות עודפים או מחדשות תקשורת פנימית.
התבוננות במערכת המרידיאנים שימושית ביותר כאשר רוצים לעבוד עם תלונות אורטופדיות, מכוון שהיא מקשרת בין השריר שלד לבין האיברים הפנימיים. ניתן ללמוד הרבה על האיכות העמוקה של הכאב, על המקור שלו, ועל האופן בו יהיה ניתן למנוע אותו בעתיד על ידי התבוננות בו מנקודת המבט המרידיאנית
המילה מרידיאניים - אינה תרגום מדויק של המילה הסינית לערוצים "jing lue". הסינים פיתחו את מערכת המרידיאניים מיד אחרי שהם פתחו את מערכת ההשקיה שלהם. בזמן תחילת שושלת האן, הסינים חיברו את כל האימפריה הענקית שלהם במערכת תעלות ענקית - הישג הנדסי מרשים ביותר. על ידי חיבור כל סין במערכת תעלות, היה ניתן להעביר סחורות, פקודות, מוצרים שונים, לאורך כל האימפריה.
כמו שאנו יודעים, כל הרפואה הסינית רואה את האדם כרפרזנטציה של האימפריה הסינית הגדולה. כך שהמרידיאניים - ערוצי האנרגיה משולים יותר לתעלות מים מאשר לקווי הרוחב והאורך שמיוצגים במילה מרידיאניים.