נפש האדם על פי התאוריה של הרפואה הסינית

מאמר קצר המסביר על הקשר בין תפקודי האיברים השונים לבין הרגשות שלנו 

אנשים רבים מכירים את הדיקור הסיני כדרך עדינה ויעילה לטיפול בבעיות פיזיות שונות. בשנים האחרונות נפוץ השימוש בדיקור סיני על מנת להקל על כאב, ישנם מחקרים רבים אודות השפעת הדיקור הסיני על טיפולי פוריות, הפרעות עיכול או נשימה, אבל לא כולם מודעים ליכולת הדיקור הסיני להשפיע על מצב הרוח. הרפואה הסינית, שמעולם לא הפרידה בין הגוף לנפש, מהווה שער אחר, שונה מן המוכר, להבנת עולמינו הרגשי והדרך בה הוא מהדהד ומושפע מהחלקים היותר פיזיים שלנו.

באיזה אופן בא לידי ביטוי היתרון של גישת הרפואה הסינית על פני דוקטרינות אחרות?

ראשית – לדיקור בנקודות הדיקור השפעה ישירה על תחושות ורגשות. בניגוד לצורת העבודה הפסיכואנליטית ("ריפוי בדיבור") - דיקור סיני משפיע על עולם התחושה-רגש גם בלי לעבור דרך הפרשנות של המחשבות והמילים. זוהי דרך השפעה שאינה עוברת דרך מנגנוני הגנה המתוחכמים שפיתחנו במהלך השנים (או בקיצור, הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמינו). החיבור לעצמנו מכיוון הגוף, דרך הדיקור, בזמן הדיקור, פותח חלון נוסף המאפשר להבין תהליכים, ולקשור בין תחושות פיזיות עדינות ובין תנועות רגשיות. הדיקור הסיני מביא אתו איכויות של מודעות ונוכחות, בהם הכוח חוזר למטופל – בניגוד לטיפול תרופתי לדוגמה. לדיקור סיני גם אין את תופעות הלוואי שיש לתרופות פסיכיאטריות. חשוב לי לציין שכבודם של הפסיכואנליזה ושל הפסיכיאטריה במקומם מונח, כאן ברצוני להרחיב את ארגז הכלים שלנו, לצורת עבודה נוספת – המחטים.

היתרון השני, שהוא גם החשוב בעניי, שייך לתחום האבחנה. רפואה סינית היא אחת הרפואות הקדומות בעולם, ניתן למצוא כתבים רפואיים בני יותר מ2500 שנה. הרפואה הסינית עוסקת בהרמוניה ודיסהרמוניה. המוטיבציה העיקרית שלה היא להגיע לאיזון של הגוף והנפש, הן ברמה התפקודית והן ברמה התחושתית. מבחינה מעשית, הכוח שלה הוא ביכולת למפות ולאפיין את עולם התופעות: מהרגלי החיים שלנו, התזונה, מערכות היחסים השונות, התשוקות שלנו, העבודה, ועד המקום בו אנו מתגוררים, השינויים ההורמונליים במהלך החודש והגנטיקה שלנו. לרפואה הסינית יש יכולת מדהימה לתאר את מה שיצא מאיזון, ולהצביע על מה אפשר לעשות כדי להחזיר את האיזון. האבחנה ברפואה סינית מתבססת, בנוסף לשיחה עם המטופל, גם על התבוננות בלשון ומישוש הדופק. על ידי כך, שוב, נפתח מרחב של התבוננות משותפת על עולם התופעות, ויכולת טובה יותר להבין קשר בין סיבה לתוצאה. באמצעות המפה של הרפואה הסינית קל יותר לזהות איך פעולות (או העדר פעולות) מסוימות, ואיך תחושות-רגשות מסוימות משפיעות על הגוף או הנפש שלנו. אנחנו מתחילים להבין איך בלי לשים לב, גרמנו לתוצאות שלא רצינו, ואיך אפשר לפעול אחרת כדי להטיב עם עצמנו.

הבנה פותחת פתח לבחירה, לשינוי.

אז איך רופאים סינים מסתכלים על גוף-נפש האדם? 

הרפואה הסינית שהתפתחה במשך דורות, מכילה בתוכה מספר מודלים, או מפות, להבנת גוף-נפש האדם. צורת הסתכלות אחת ממשילה את תפקוד הגוף-נפש של האדם לתפקוד של ממלכה. זוהי צורת התבוננות מעניינת מאוד, זאת מכוון שפעמים רבות אנשים נוטים לראות אדם כיחידה סינגולרית עם כוונה אחת ורצון אחד, אבל אנחנו יודעים שלא כך הדבר. יש לנו מגוון צרכים ומגוון רצונות. הסינים העתיקים תופסים את האדם כמכלול תנועות, שנמצאות באינטראקציה תמידית, במערכת יחסים של תלות הדדית.

הסינים תארו את התנועות הללו כתפקודים פיזיים ומנטליים של שנים עשר האברים, המחולקים לזוגות יין-יאנג, ולחמש תנועות אופייניות הידועות יותר כחמשת האלמנטים. מערכת היחסים של האיברים הללו, משולה, כאמור, לתפקוד של ממלכה. בגוף גדול כמו ממלכה יש חשיבות, כמובן, לשלומו ולרווחתו של כל נתין, אבל חשוב הרבה יותר – האיזון והתקשורת בין הגורמים השונים. לכן, את הרופא הסיני מעניין יותר, אילו גורמים מביאים לשלום פנימי ולהרמוניה ואילו לסכסוך, חוסר מנוחה, או לדיס-הרמוניה.

כמטפלים ברפואה סינית אנו מנסים להתבונן בממלכה הזו, שנקראת "אדם", ולנסות לזהות - האם מישהו בממלכה לא מקבל את החומרים שהוא צריך כדי למלא את התפקיד שלו בצורה אופטימלית. אנו מנסים לבדוק האם מישהו בממלכה אינו מסופק, האם במקום מסוים בממלכה חסרה הנוכחות, או שאולי יש מישהו דומיננטי מידי, כזה שמפריע לאחרים בעבודתם.

מי יש לנו בממלכה?

הלב (ובן הזוג שלו - המעי הדק)

הנתין החשוב ביותר בממלכה הוא הקיסר – הלא הוא הלב. בתרבות הסינית, הקיסר נחשב כ"בן השמים": צאצא ונציג השמים עלי אדמות. לכן ברפואה הסינית ללב תפקיד מיוחד, הוא אמור לחבר בין "ציווין השמיים" לבין הממלכה. הלב אחראי על החזון, ההשראה, על הכיוון הכללי. ללב מיוחסים גם התפקודים הקשורים לתקשורת (פנימית וחיצונית). על מנת שכל תא ותא בגוף יקבל את ציווין השמיים, את הנשמה שלנו, וכדי שהנתינים יעבדו נכון ביחד, דרושה תקשורת טובה בממלכה. איכות חשובה נוספת ללב קשורה למרחב הפנימי שלו. על פי הרפואה הסינית הלב אינו איבר אקטיבי, הוא מקבל את האיכויות המיוחדות שלו מתוך השהיה השקטה בחלל הפנימי. כאשר המרחב הזה נקי החשיבה בהירה, והלב פתוח ואוהב. תחושה לגבי האיכות של החלל הפנימי אפשר לקבל כשמסתכלים עמוק בעיניים. אז רואים שימחה, עצב, אי שקט, פחד או אהבה, שקט, ביטחון. אצל אנשים אחרי טראומה, או כאלה שצורכים סמים, אפשר לעיתים להבחין בהעדר הנוכחות הזו בעניים. באספקט הפיזי יותר, הלב קשור לאיכות הדם, להזרמת הדם, וגם לאיכות השינה.

על מנת שהחלל החשוב הזה יהיה נקי יש ללב הרבה עוזרים, ביניהם המעי הדק, שאחראי על סינון בין עיקר לתפל, וגם שני איברים שהסינים המציאו: מגן הלב, והמחמם המשולש. מגן הלב אחראי על תנועה של אינטימיות וקירבה. האיכות של מגן הלב מחליטה מתי יש לפתוח את הלב, ומתי לסגור אותו. למחמם המשולש תפקידים רבים, ובניהם האחריות על התקשורת עם בני אדם שהקרבה איתם  אינה אינטימית. מגן הלב פותח וסוגר את השער הפנימי של הלב, ואילו המגן המשולש את השער החיצוני.

כשהקיסר חזק, והעוזרים הקרובים שלו מבצעים את מלאכתם נאמנה, הפקודות מחלחלות עד התא הקטן ביותר, וכל אחד יודע מה עליו לעשות. כשנוכחותו הפסיבית של הקיסר מורגשת בממלכה, חשים תחושת ביטחון בסיסית בעולם.  אצל אנשים מסוימים, הנוכחות הזו חסרה. במקרה כזה, ממלאת את מקומה תחושה עדינה מאוד של חרדה. כמו ספינה גדולה, בה כל המלחים מקצועיים ביותר, הם יודעים מה עליהם לעשות כדי שהספינה תפליג, אך רב החובל עזב.

הכבד (ובן הזוג שלו - כיס המרה)

איבר חשוב נוסף הוא הכבד. התפקיד של הכבד משול לגנרל. בממלכה של הרפואה הסינית תפקידו של הגנרל אינו בהכרח לפתוח במלחמה, אלא יותר לפרוץ גבולות (הגבולות הפנימיים וגם החיצונים). התפקיד המנטאלי של הכבד הוא לאפשר לאדם לצמוח, להתחדש, להשתנות, להתרחב, ליצור. בגלל זה הכבד מקושר לתחושה עמוקה של חופש.

כאשר התנועה הפנימית של הכבד משתבשת האדם קופא על שמריו. אין התחדשות. במקרה כזה יכולה להיווצר תחושה פנימית של תקיעות. תחושה זו יכולה להתבטא במחשבות של "אני לא מצליחה לבטא את עצמי", "אני תקוע במקום, ולא מתפתח", או "העולם לא מאפר לי לנוע לאן שאני רוצה". כשתחושת התקיעות הזו נשארת לאורך זמן מתחילה להתפתח תחושה של תסכול, שיכולה להחמיר לכעס, או אפילו לשנאה. (ואכן לאורך ההיסטוריה, פעמים רבות תנועה של כעס הייתה תנועה פורצת גבולות).

אם אנחנו רוצים לעשות את החיבור של הרגש לגוף הפיזי-  מבחינה פיזית, הכבד אחראי על התנועה החלקה בגוף. לכן כאשר הכבד תקוע, אנשים רבים יתלוננו על סוגים שונים של כאב: כאבי ראש, כאבי מפרקים, כאבי מחזור, כאב גב ועוד. כבד תקוע עלול להשפיע על הממלכה בעוד הרבה דרכים שונות ומגוונות.

העוזר של הכבד הוא כיס המרה, ותפקידו לממש את התוכניות. כאשר כיס המרה חלש, תהיי לנו בעיה בקבלת החלטות והוצאה לפועל.

הטחול (ובן הזוג שלו - הקיבה)

ממלכה לא יכולה להתקיים על בסיס חזון בלבד, צריך גם לעבוד. צריך פועלים. ברפואה הסינית, מי שמנוי על האיכות האנרגטית הזו הוא הטחול. תפקידה של מערכת העיכול היא לדאוג להזנה – כשאנחנו לא מוזנים בצורה יעילה אנחנו חשים שחסר לנו, ולכן אנחנו דואגים, שמע לא יהיה לנו מספיק. כשאין לנו מספיק מהחומרים הבסיסיים שמזינים אותנו (פיזית ומנטאלית) אנחנו לא מסופקים. כאשר מצב זה נמשך לאורך זמן, אנחנו מאבדים את הביטחון הבסיסי בעולם, או, אם תרצו, את הביטחון בנו. חוסר הסיפוק המתמשך הזה יכול לבוא לידי ביטוי במחשבות כמו "לא רואים אותי", "לא מגיע לי", או "מגיע לי ואני לא מקבל". איכות חשובה אחרת של הטחול הוא העיכול עצמו. עיכול יכול להיות אפקטיבי, במקרה זה החומרים המזינים יישארו בגוף (ויבנו אותו), ומה שאינו אפקטיבי יצא החוצה דרך הצואה. עיכול מנטאלי פועל באופן דומה, והוא קשור לעיכול של המציאות, עיכול של רגשות, עיכול של מצבים, וגם עיכול של חומר תאורתי, כמו בלימודים לדוגמה. כאשר העיכול אינו אפקטיבי - מצד אחד אין מספיק (אנרגיה, כוח, סיפוק, הגשמה), ומצד שני יש שאריות לא מעוכלות בגוף... או בנפש. השאריות הרגשיות הללו צפות ועולות, באופן לא מודע, לאורך החיים , להעצים ולצבוע חוויות בצבעים שנלקחים ממקומות ומזמנים אחרים.

מבחינה פיזיולוגית, כאשר הטחול חלש, יכולים להופיע סימנים כגון עייפות (חוסר אנרגיה), קשיים בעיכול, או תופעות שונות הקשורות לליחה שמייצגת ברפואה סינית את המזון הלא מעוכל. לטחול מסייע בן הזוג היאנגי שלו – הקיבה, בייחד הם מטפלים באספקטים השונים של העיכול.  

על מנת שהחלל החשוב הזה יהיה נקי יש ללב הרבה עוזרים, ביניהם המעי הדק, שאחראי על סינון בין עיקר לתפל, וגם שני איברים שהסינים המציאו: מגן הלב, והמחמם המשולש. מגן הלב אחראי על תנועה של אינטימיות וקירבה. האיכות של מגן הלב מחליטה מתי יש לפתוח את הלב, ומתי לסגור אותו. למחמם המשולש תפקידים רבים, ובניהם האחריות על התקשורת עם בני אדם שהקרבה איתם  אינה אינטימית. מגן הלב פותח וסוגר את השער הפנימי של הלב, ואילו המגן המשולש את השער החיצוני.

כשהקיסר חזק, והעוזרים הקרובים שלו מבצעים את מלאכתם נאמנה, הפקודות מחלחלות עד התא הקטן ביותר, וכל אחד יודע מה עליו לעשות. כשנוכחותו הפסיבית של הקיסר מורגשת בממלכה, חשים תחושת ביטחון בסיסית בעולם.  אצל אנשים מסוימים, הנוכחות הזו חסרה. במקרה כזה, ממלאת את מקומה תחושה עדינה מאוד של חרדה. כמו ספינה גדולה, בה כל המלחים מקצועיים ביותר, הם יודעים מה עליהם לעשות כדי שהספינה תפליג, אך רב החובל עזב.

הריאות (ובן הזוג שלהן - המעי הגס)

האיבר הבא בתור הוא הריאות. הריאות הן מצד אחד איבר עדין מאוד, אך מצד השני, לריאות קשר הדוק עם החיצון. ברפואה הסינית העור, המעטפת החיצונית שלנו, היא חלק מהצ'י של הריאות, וכך גם מערכת החיסון. בן הזוג היאנגי של הריאות הוא המעי הגס, שלושתם ביחד (הריאות, העור, והמעי הגס), מהווים את השומרים. האחראים על הגבולות. הריאות, שמאוד מחוברות לכאן ועכשיו, עוסקות בהכנסת האוויר מהחוץ פנימה וסילוק הפסולת החוצה. כך גם המעי הגס, שאחראי על סילוק הפסולת שהצטברה במערכת העיכול.

כאשר התפקוד של שמירה על הגבולות הרמוני, הגבול מגן מפני החיצון, אבל גם מאפשר כניסה ויציאה. מבחינה פסיכולוגית אדם שהריאות שלו מתפקדות בצורה טובה ידע לשמור על האינדיבידואליזם שלו, אבל גם יהיה חם ופתוח לסביבה. כאשר תפקוד הריאות חלש, והגבול יותר מידי פתוח, אנשים יכולים להרגיש פגיעים. הם יכולים גם להרגיש שהם מתערבבים אם האחר, או  שקשה להם להיות סמכותיים ולעמוד על שלהם. אחרים הסובלים מחולשה בריאות

יכולים להצטייר לסביבה כאנשים סגורים וקרירים, למרות שפעמים רבות, עמוק בפנים הם משתוקקים לחום ולחברה.  

איכות נוספת המקושרת לריאות כאחראי על הגבולות, הוא ההתמודדות עם היקשרות ופרדה. כאשר תנועת השחרור לא מתבצעת עד תומה הגוף-נפש מאבד מתחושת הניקיון שלו, חלק מהבהירות המנטאלית הולך לאיבוד ותנועת ההתחדשות מופרעת. אובדן שמתרחש באופן הרמוני מלווה בתחושות של צער וכאב. התנועה של הצער לוקחת אותנו עמוק פנימה אל עצמנו, שם, פעמים רבות, מתרחש תהליך עמוק של חשבון נפש, של הפרדה בין אמת ושקר, קבלה, ולבסוף שחרור. זהו תהליך עמוק וכואב, שפעמים רבות יכול להיתקע או ללכת לכיוונים אחרים כגון כעס, פחד או כל אחד מהרגשות האחרים.  

מבחינה פיזיולוגית חולשה של הריאות יכולה להתבטא בקשיי נשימה, בנטייה לחלות הרבה, בעייפות מתמדת ועוד.

הכליות (ובן הזוג שלהם - שלפוחית השתן)

אחרונות חביבות, הכליות. בתוך הממלכה הגדולה, הכליות מתוארות כשר, יד ימינו של המלך. בניגוד לקיסר שממונה על העברת ציווין השמיים, השר אחראי על ניהול הממלכה בשטח, הלכה למעשה. הכליות מושלות במבנה הפנימי של הגוף: מבחינה פיזיולוגית הן מקושרות למבנה העצמות ולמח העצם. הכליות גם אחראיות על ההתפתחות, הצמיחה, הבשלות המינית, הפוריות, הלידה והמוות. הם הכוח העמוק מאחורי כל הדברים, העוצמה הפנימית שלנו. עוצמה שיכולה להיות שקטה או נסתרת, כמו זרע שעוד לא בקע אל פני השטח, או תינוק שעוד לא נולד. ברפואה סינית אומרים שהכליות הם מקור היין והיאנג.  הכליות קשורות לפוטנציאל שלנו, מצד אחד, ולמערכת היחסים אם הלא נודע, מצד שני. מערכת יחסים עם הלא נודע קשורה לפחד – או לביטחון הבסיסי בחיים. כדי שנוכל לממש את הפוטנציאל שלנו, אנחנו צריכים שיתוף פעולה עם כל שאר האיברים, אבל צריכים גם כוח רצון ויכולת התמדה. כאשר הכליות חלשות, אנו נרגיש תשושים, לעתים אפשר לזהות העדר רצון - תחושה שאנו "נעים על אוטומט", או קושי לממש הפוטנציאל האמתי שלנו.

לסיכום

דרך העיניים של הרפואה הסינית אנחנו יכולים ללמוד על עצמינו. אנחנו לומדים להקשיב לקולות השונים שבתוכנו. אנחנו לומדים להקשיב לגוף אבל גם לאיכויות המנטליות השונות. אנחנו לומדים לשאול את עצמינו שאלות:

אם הייתי קיסר של ממלכה, האם כל הנתינים היו מרוצים? האם הם מתקשרים טוב ביניהם? האם הם מזינים אחד את השני?

הלב: האם הקיסר נוכח בממלכה? האם אני חיה מתוך תשוקה? מתוך השראה? האם הלב שלי פתוח ואני מחליפה אהבה עם העולם? האם אני יכולה לנוח בשקט בתוך עצמי?

הכבד: האם אני מאפשרת לעצמי לצמוח? האם אני מרשה לפעמים לפרוץ את הגבולות של עצמי?

הטחול: מה מזין אותי? האם אני מרגישה מסופקת? האם אני מרגישה שאחרים רואים את הצרכים שלי? האם אני רואה את הצרכים שלי?

הריאות: האם הגבול הפנימי שלי ברור לי? האם אני מתקשה לעמוד על שלי? האם קשה לי לשחרר? או להקשר?

והכליות: האם אני מרגישה שאני מממשת את הפוטנציאל שלי? לעוצמות הפנימיות שלי? לשקט הפנימי שלי? האם יש לי כוח התמדה וסבלנות לראות את הדברים מבשילים? מה מערכת היחסים שלי אם הלא נודע?

 

חשוב להקשיב לעצמנו אבל לפעמים זה יכול גם לבלבל. לפעמים זה טוב שיש נקודת התייחסות, מפה – כדי שנדע איך לנווט את החיים, להשיט את הספינה הייחודית שלנו.

* המאמר פורסם גם בynet

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4539643,00.html

שליחת הודעה לטלי בר - רפואה סינית גוף-נפש

052-4895569

 כל הזכויות שמורות © - טלי בר | רפואה סינית גוף-נפש

"Commit random acts of kindness"