על תסמיני גמילה מתרופות אנטי דיכאוניות
30.4.2018
אנשים רבים הנוטלים תרופות אנטי דיכאוניות לאורך זמן, מגלים שקשה להם מאוד להפסיק -
מאמר מעניין ומבוסס מחקרית שפורסם בNew York Times תפס את תשומת ליבי. אני פוגשת את התופעה הזו לא מעט בקליניקה, ושמחתי לראות את ההתייחסות הרצינית לנושא. אנסה להביא פה את עיקרי הדברים, ו...כמובן שממליצה מאוד לקרוא את המאמר המקורי (קישור כאן).
רגע לפני שנצלול למאמר, הייתי רוצה לשתף בדעתי האישית בעניין:
כמובן, ישנם מקרים בהם תרופות נוגדות דיכאון הן מה שהאדם הסובל מדיכאון צריך כדי לשפר את איכות החיים שלו, וכדי לתפקד. בכלל, יש לי כבוד גדול לעולם הפסיכיאטריה.
בכל זאת, מנקודת המבט שלי, וממה שאני רואה בקליניקה, אני רואה כאן שני נקודות שחשוב לתת עליהם את הדעת:
-
הקלות שבה נרשמות התרופות האנטי דיכאוניות על ידי רופאים (בישראל גם רופא משפחה רשאי לרשום תרופות אנטי דיכאוניות) - מצד אחד פותחת ומאיצה את אפשרות הטיפול לאנשים רבים, מאפשרת התמודדות עם תקופה קשה או משבר. מהצד השני, הרבה פעמים נרשמת בקלות רבה מאוד, קלה מידי לדעתי. גם למי שהיה יכול לעזור לעצמו בדרכים אחרות. כשמתחילים לקחת תרופה מסוג זה כדאי ורצוי לתת את הדעת לעובדה שככל הנראה השימוש בתרופה יהיה ארוך טווח, ושמדובר פה בתרופה עם מחיר ותופעות לוואי, ושבניגוד למה שרוב הרופאים חושבים - היא ממכרת.
-
יוצא לי לראות הרבה אנשים הסובלים מדיכאון בקליניקה. חלקם ללא טיפול תרופתי, חלק שוקלים להתחיל ומנסים דיקור לפני, וחלקם מגיעים אחרי תקופה ממושכת של נטילת תרופות. באופן בו אנו רואים את הדברים מנקודת המבט של הרפואה הסינית, ישנם גורמים כל כך רבים ומגוונים, הרבה סוגים של חוסרי איזון, חלקם פנימיים וחלקם חיצוניים שיכולים לגרום לדיכאון. הטיפול בתרופות אנטי דיכאוניות לא מטפל בהם, אי לכך, פעמים רבות, השיפור הוא חלקי ביותר. פעמים רבות, משהו מאוד מהותי מתפספס.
בעתיד הקרוב אכתוב כמה מילים על דיכאון בראיית הרפואה הסינית, בינתיים כמה דוגמאות להמחשה, "על קצה המזלג": לדוגמה, איש או אישה לאחר תקופה מתישה, בה לא דאג\ה לנוח ולהזין את עצמו\ה, הכליות (מים) שלו יכולות להיחלש - זה יכול, מנקודת המבט של הרפואה הסינית, לגרום לדיכאון ולעוד תופעות כמו כאבי גב אובדן חשק מיני, חוסר חשק לחיות ועוד. טיפול ברפואה סינית יעזור לכליות להתחזק, וינחה את האיש או האישה לשנות משהו באורח החיים. במקרה כזה, יכול בהחלט להיות, שבלי טיפול ברפואה סינית, שמישהו כזה, שזו האבחנה שלו (בעיניים סיניות), יצא לחופשה טובה, והדיכאון שלו ישתפר מאוד, ואם הוא יזין את עצמו נכון הוא יצא מהדיכאון. באותו אופן יש דיכאון של כבד (עץ), שיכול להיות קשור למישוש עצמי, כעס, תסכול, תחושת תקיעות ועוד הרבה דברים אחרים (פעמים רבות מלווה גם בכאב פיזי), דיכאון של לב (אש) שמתאפיין בבדידות, צורך בקשר באהבה, דיכאון של אדמה, של מתכת וכו.
המשותף הוא, כשמופיע דיכאון, משהו משמעותי לא עובד טוב בגוף נפש. יש משהו שצריך לקבל מענה, ועד שהוא לא ישתפר הבעיה לא תיפטר ברמה העמוקה. לפעמים זה נכון להיעזר בתרופה, אבל גם אז, חשוב וכדאי להפנות קשב פנימה, ולהשתמש בתרופה כאמצעי עזר ולא כפיתרון
ולעיקרי הדברים במאמר:
משנת 2010 ועד היום יש כמעט פי שתיים יותר אנשים הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון, ובהשוואה לשנת 2000 יש עליה של כמעט פי שלוש.
זאת מכוון ש:
א. יותר אנשים מקבלים טיפול תרופתי בדיכאון.
ב. לחלק מהאנשים קשה להפסיק (וחלק מהאנשים מפסיקים בלי בעיה), והם ממשיכים לקחת את התרופו ת לתקופות ממושכות מאוד.
בניו זילנד נעשה מחקר בקרב משתמשים ארוכי טווח בתרופות אנטי דיכאוניות, 75% מהם דיווחו בעל תסמיני גמילה, עם זאת, לרפואה כיום אין ממש מענה לאותם אנשים שבאים לרופא ומתלוננים על תסמיני הגמילה. (יש תקווה קטנה בסוף המאמר).
עוד במאמר, אנטידפרסנטים נחשבו במקור לתרופות קצרות טווח, לטיפול באפיזודות של הפרעות מצב רוח, המיועדות ללקיחה שישה עד תשעה חודשים - מספיק כדי לעבור את המשבר, לא יותר. רק ניסויים מאוחרים יותר, הראו ששימוש ארוך טווח, של יותר משנתיים, יכול למנוע אפיזודות חוזרות של הדיכאון. בגדול, חסרים נתונים קליניים לשימוש ארוך טווח בתרופות נוגדות דיכאון, ועם זאת הדבר לא מנע מרופאים לרשום למיליוני אמריקאים תרופות נוגדות דיכאון לטווח ארוך. מטבע הדברים, מספר משתמשי ארוכי הטווח של התרופות האנטי דיכאוניות הולך וגדל (נוספים חדשים, והישנים לא מפסיקים). מרבית הרופאים בארצות הברית מסכימים שחלק מאוכלוסיות נוטלי התרופות האנטי דיכאוניות ישתמשו בתרופה למשך שארית חייהם, אבל אין הסכמה בקרב הרופאים לגבי גודל הקבוצה הזו.
חברות התרופות אינם מכחישות שחלק מהחולים סובלים מתופעות לוואי קשות כאשר הם מנסים להפסיק. דובר חברת Pfizer, אומר שתסמיני הגמילה משתנים מאדם לאדם ותלויים באדם עצמו, ובמינון התרופה. ההצעה של חברות התרופות היא להפחית בהדרגה את השימוש בתרופה, אבל החברה לא יכלה לספק נתונים ספציפיים לגבי תסמיני הגמילה מכוון שהם לא עמדו לרשותם. החברה שמייצרת את הפרוזק, לדוגמה, ממשיכה לטעון שפרוזק היא תרופה בטוחה ומועילה, אבל לא יכולה לומר כמה תסמיני גמילה יש.
מחקרים בודדים שנעשו על תסמיני הגמילה של תרופות נוגדות דיכאון הראו שהם משתנים מתרופה לתרופה ומשתנים בתלות בזמן מחצית החיים של התרופה - כלומר, בזמן שלוקח לגוף לנקות את התרופה. תרופות עם זמן מחצית חיים נמוך יחסית הציגו יותר תסמיני גמילה באופן יחסי.
אחד המחקרים הראשוניים שפורסמו לגבי תסמיני הגמילה של התרופה זולפת (או סרטרלין, SSRI ותיקה), פקסיל (סרוקסט, פרוקסטין, פאקסט), או פרוזק, בהם הפחתו המטופלים את השימוש באופן מדורג במשך שבוע. התוצאות היו משמעותיות מאוד: חצי דיווחו על סחרחורות רציניות, 42 אחוז סבלו מבלבול, ו39% קושי בשינה.
במחקר נוסף, שנעשה בקליפורניה, נמצא ששלושת תסמיני הגמילה העיקריים הם סחרחורות, בחילות, כאבי ראש ותחושה של זרם חשמלי בראש . רוב התסמינים הנ"ל נמשכו יותר משבועיים.
נקודה נוספת למחשבה: מרבית המשתמשים בתרופות נוגדות דיכאון אלו, דיווחו על שיפור במצב הרוח בתחילת השימוש בתרופה, אבל רובם דיווחו שלאחר שנה, הם לא יכלו לומר האם התרופה עוזרת או לא.
בסוף המאמר מוצעת האפשרות הבאה, שנוסתה והצליחה על ידי כמה וכמה אנשים (אבל לא מבוססת מחקרית עדיין):
לאנשים המתקשים להפסיק את השימוש בנוגדי דיכאון באופן הרגיל (המומלץ על ידי הרופאים), מומלץ להיגמל בשיטה הנקראת מיקרוטאפינק - הפחתה מדורגת מאוד של מינון התרופה. גמילה איטית מאוד, היכולה להמשך מספר חודשים ואפילו שנה.
ועוד בנימה אופטימית בסוף המאמר: אנשים שכן מצליחים בסופו של דבר להיגמל מהתרופות הללו, מדווחים שמשהו באופן בו הם חווים את הרגשות שלהם נהיה פחות עמום, יותר חי ויותר מגוון. אם אין צורך בתרופה, שווה לעשות את המאמץ ולהיגמל.
למאמר המלא:
למי שהגיע עד כאן ושואל את עצמו....
כן, לרפואה הסינית יש המון מה להציע בתחום. גם להקל על תסמיני הגמילה. וגם לטיפול בדיכאון.
לכל שאלה מוזמנים בהחלט לפנות
בריאות ואושר
טלי