• טלי בר

איך לעבור ממצב של כעס בחזרה למצב הרמוני?

עודכן ב: 11 יונ 2019


טלי בר רפואה סינית | איך לעבור מכעס בחזרה למצב הרמוני

בכל מה שקשור לרגשות, נקודת המבט של הרפואה הסינית שונה מעט מהמקובל במערב. עבור הרופא הסיני, הכעס הוא בסך הכל ביטוי של הצ'י - אותה אנרגיית חיים בלתי מוגדרת, היושבת בבסיס החשיבה של הרפואה הסינית.


הרופאים הסינים העתיקים היטיבו לזהות ולאפיין איכויות שונות של צ'י. הם גם היטיבו לסדר אותם במבנים סדורים, לאפיין כל אחד מהם ולאפיין את האינטראקציה בין סוגי הצ'י השונים.

על פי התאוריה של הרפואה הסינית, אפשר לחלק את סוגי הצ'י לשניים: יין ויאנג, לשלושה: שמים, אדם ואדמה, לחמישה: לפי חמשת האלמנטים ול-12: לפי 12 האיברים הסינים. באמצעות המפה המפורטת של הרפואה הסינית ניתן ללמוד על האופן שבו כל תנועה של צ'י משפיעה על הגוף כולו.

איכות של כל צ'י וצ'י יכולה להיות הרמונית, או דיס-הרמונית. כאשר איכות מסוימת יוצאת מאיזון היא תשפיע בצורה הייחודית לה על כל המערכות בגוף: על מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית, תפקודי האיברים, על מערכת השריר שלד, וכן על התחושות והרגשות שלנו.

עוד על רפואה סינית


איך נזהה את הצ'י של הכעס?

כעס הוא נגזרת של איכות צ'י רחבה יותר הנקראת אלמנט העץ, ומקושרת לתפקודי הכבד וכיס המרה (איברים, שתפקודם ברפואה הסינית רחב הרבה יותר מהתפקוד המשויך להם ברפואה המערבית).

בהיבט הפיזיולוגי, הכבד וכיס המרה אחראיים, בין השאר, על התנועה החלקה של הצ'י בגוף. כאשר תנועה זו משתבשת והצ'י נתקע עשויים להופיע מגוון תסמינים פיזיים ביניהם: כאבי שרירים, כאבי ראש, לחץ דם גבוה, כאבי מחזור, הפרעות שונות במערכת העיכול (כמו מעי רגיז לדוגמה) ועוד הרבה.

למעשה כל התלונות המשויכות ברפואה המערבית לסטרס מערבות, על פי הרפואה הסינית את הצ'י של הכבד. זו הסיבה שמנקודת המבט של הרפואה הסינית כשהצ'י של הכבד נתקע, חשוב לשחרר אותו.

האיכות המנטאלית של צ'י הכבד, היא האיכות שמאפשרת לאדם לצמוח, להתחדש ולפרוץ גבולות. הכבד מחובר מאוד ליצירתיות, לדמיון ולתחושת מרחב וחופש.

כדי לממש את הפוטנציאל (המאוכסן בכליות), הכבד זקוק לכוח פריצה עצום וחזק, כוח המשול לעוצמה הנדרשת מהזרע על מנת לבקוע מהאדמה.

הצ'י הזה הוא הצ'י ההרמוני של הכבד - האח הטוב של הכעס. הוא אסרטיבי, הוא רואה את הדרך. הוא רואה גם את המכשולים, אבל מספיק גמיש כדי לא להתנגח בהם כשלא צריך.

הוא מתקדם קדימה, אבל הוא לא אלים. אין לו כוונה לפגוע באחר, הוא רוצה פשוט לממש את עצמו. הצ'י ההרמוני של הכבד חושב גמיש ומוצא פתרונות יצירתיים לבעיות שבדרכו.

הוא חושב מחוץ לקופסא ויוצר שבילים חדשים, דרכים חדשות לפתור את הבעיה. הוא ניזון מכוח ההשראה והדמיון כדי למצוא את הדרך הנכונה ביותר. למרות שהוא לא אוהב שמגבילים אותו הוא מודע למגבלותיו ולא מנסה לצמוח גבוה יותר או מהר יותר ממה שאפשר. הוא מגלה סבלנות.

כאשר הצ'י ההרמוני מזהה שנעשה לו עוול, הוא לא מתעלם מהבעיה. אבל גם לא מיד קופץ להאשמה. בזכות כוח הדמיון הוא מסוגל לראות את הבעיה ממספר זוויות, ואז, אם צריך, בגלל שהוא יודע את הדרך הוא לא יפחד לבחור בפעולה הנדרשת על מנת להטיב. גם אם היא מצריכה כוח.


כעס לא מאובחן יכול לגרום לנזק

על פי הרפואה הסינית, הצ'י של הכעס הוא שיבוש של הצ'י ההרמוני של הכבד. כעס לא מאובחן יכול לעשות נזק. כעס הוא אלים. הוא רוצה לפגוע, להכאיב. הוא נותן תחושת שווא של כוח, הרגשה שאנחנו יכולים הכל.

הצ'י של הכעס כבר איבד את הגמישות שלו. הוא איבד גם את הסבלנות. צ'י של כעס לא מסוגל לחשוב על פתרונות יצירתיים. הוא רוצה לממש משהו (לא בהכרח הפוטנציאל), ומתקדם קדימה. בכוח. תוך כדי תנועה קשה לו להכיר בצרכים של האחר.

קשה לו גם להכיר במורכבות של האחר, מכוון שהכעס רואה את האחר כאובייקט קבוע, נפרד ממני. הוא מאבד את התמונה הרחבה, ולכן הוא פוגע. צ'י כזה של כעס, כאשר הוא חזק מדי או לאורך זמן עושה נזק - לגוף, לנשמה, לסביבה הקרובה ולסביבה הרחוקה.

איך לצאת מהמצב של הכעס?

בשלב הזה, השאלה הנדרשת היא: איך אפשר לעבור מהמצב הכעוס למצב הבהיר והגמיש - ההרמוני של הכבד? זוהי כמובן אינה שאלה פשוטה. אני מאמינה שלכל אחד יש את הדרכים שלו להתמודד. בשבילי, עצם הכרת המנגנון המתעתע של הכעס פעמים רבות, עוזר. כשלא: להלן כמה עצות שיכולות לעזור:


1. דבר ראשון, תירגעו

או במילים אחרות, להקטין את הדרמה. כשאנחנו כועסים אנחנו מרגישים גדולים וחשובים. זהו מופע שווא והוא אינו משרת אותנו מכוון שהוא מגדיל ומסרבל את הבעיה, מה שמקשה עלינו לפתור אותה.

הלך רוח זה נכון גם כאשר אנחנו כועסים על עצמנו. לגורם המנטאלי המתעתע הזה קוראים גאווה. (בניגוד לבושה, לדוגמה, שגורמת לנו להרגיש קטנים ולא חשובים – עוד מופע שווא).

הענווה לעומת זאת, לא מבטלת את עצמה ואת הצרכים שלה, אבל גם לא עושה מעצמה סיפור. היא מכירה במגבלות של עצמה ושל העולם, ובמקביל בכוח שלה לפעול ולשנות. הענווה לא חושבת שהיא יודעת מה אנשים אחרים חושבים או איך הם היו צריכים להתנהג.

היא איכות מנטאלית ששומרת על האינטרסים שלי, אבל גם פתוחה, מוכנה להקשיב. היא מסוגלת להשתנות. הרבה יותר קל לפתור קונפליקטים מתוך ענווה מאשר מתוך גאווה.


2. זהו שהמחשבה נתקעה, ואז -להתחבר לגוף ולנשום

על פי הרפואה הסינית כעס מעלה את הצ'י כלפי מעלה. בכתבים הסינים כתוב שנדיר לראות אדם כועס הולך כפוף. מבחינת החוויה, כשאנחנו לא שמים לב, ברגעים של כעס בוער, אנחנו חווים את המציאות מתוך הראש (לצ'י של הכבד והכעס תנועה כלפי מעלה) כלומר, מתוך עולם המחשבה.

פעמים קרובות, כשאנחנו כועסים אנחנו חושבים שוב ושוב את אותו הדבר. המחשבה נתקעת וכתוצאה מכך גם המציאות החיצונית נראית לנו תקועה ("היא תמיד מתנהגת ככה...", "הוא כזה תחמן...", "זה לא צודק...", "לא אכפת לו ממני...", "זה לא בסדר..." וכו'). מה שמעניין הוא, שברמה התחושתית, כאשר כועסים יש תנועה מאוד חזקה.

הרבה אנשים מתארים את התחושה הזו כמו משהו שבוער להם בחזה או בבטן, או תחושה של משהו שמכה על משהו אחר. כך שאם נוכל, ברגע של כעס, להעביר את תשומת הלב מהמחשבה אל הגוף ופשוט לנשום – באופן בלתי נמנע, התקיעות תתחיל להשתחרר.

הנשימה מחוברת מאוד לגוף ולתחושות, היא מתרחשת כאן ועכשיו והיא נמצאת בתנועה מתמדת. ברפואה סינית אומרים שהמתכת (שמיוצגת על ידי הריאות והמעי הגס), מבקרת את העץ (שמיוצגת על ידי הכבד) – כך שתשומת לב פשוטה לגוף ולנשימה יכולה למתן את הכעס ולהפוך מציאות תקועה למציאות יותר זורמת. מתחילים לשים לב שתחושת קלסטרופוביה מפשירה והופכת למרחב פתוח יותר, מרחב המאפשר תנועה.


3. להתחבר למקור הכאב

אם עצרנו והתחברנו באמת לגוף, אז באופן בלתי נמנע, יופיע הכאב. אם לא היינו כואבים, לא היינו כועסים. הצ'י הנקי של הכעס מנסה למסך בשבילנו את הכאב הזה, הוא לא מוכן שנרגיש פגיעים וחלשים.

כדי שלא נרגיש את הכאב, הכעס מעוות את המציאות. ממציאות מכאיבה וכואבת למציאות בה אנחנו מרגישים גדולים וחזקים. מציאות שבה יש הפרדה ברורה ביני לבין האחר, או הפרדה ביני לבין חלק אחר שלי.

הבעיה היא, שההפרדה הזו בעצמה מכאיבה. ההפרדה לא מאפשרת לחום של האהבה לחבק את הכאב, וכשאנחנו לא פוגשים את הכאב הוא לא מקבל את המענה שהוא צריך. הכאב שלנו ממשיך לצעוק ולצעוק, לפעמים במשך שנים, אבל עד שלא נשמע אותו הוא לא יוכל לקבל את מה שהוא באמת צריך (רמז: זה לא צדק).

על פי תאוריית חמשת האלמנטים ברפואה הסינית, כאשר הצ'י של הכבד ממצה את עצמו, הוא עובר לחלל של הלב. הלב, השייך לאלמנט האש, מנוי על התקשורת והאהבה.

הצ'י של הלב הוא תמיד צ'י של חיבור. הוא אינו עושה הפרדה - להכל מותר להופיע בחלל הפנימי של הלב. במרחב אוהב ולא שיפוטי כאב מקבל הכרה והופך לאומץ וחמלה, ומציאות פנימית של מלחמה הופכת למציאות של שלום וקבלה.


4. לזהות את האלמנט שמצריך שינוי

כשמתחברים לכאב, ונותנים לו הכרה, חום ואהבה חלק עצום מהדרמה מתפוגגת. יהיו הרבה אנשים שיעצרו בנקודה הזו. הכעס נתן להם את האנרגיה לפעול, אבל עכשיו, אחרי שהשתנה, פעולה (אם הכרחית) תצטרך להגיע ממקור אחר.

אחרי שאפשרנו לצ'י של האהבה לרכך את הלב שלנו, אחרי שאפשרנו לכאב לבטא את עצמו, יכול מאוד שתופיע החוכמה. החוכמה היא רגע של בהירות, הבנה: שגורם זה או אחר אינו מטיב איתי ואני צריכה להתרחק, שאני צריכה לשפר את התקשורת שלי עם מישהו, אולי לשים לו גבול.

יכול להיות שאבין שיש משהו שחסר לי, שאני לא דואגת מספיק להזין את עצמי, שאני לא מזהה צורך שיש לי. יכול גם להיות שאזהה שנאחזתי ברעיון שאני יכולה קצת להרפות ממנו או שהנכון ביותר הוא פשוט לוותר.

פעמים רבות, הפחד מחוסר היכולת לפעול (פחד מאימפוטנציה) הוא אחד הגורמים המרכזיים שמונעים מאתנו לשחרר את הכעס. לכן, כאשר אני מזהה נכון את האלמנט שמצריך שינוי, גם אם הוא פנימי, ואני מחויבת לעצמי, חלק עצום מהכעס כבר לא נראה לי הכרחי. זיהוי הכוחות הפועלים, קבלת המציאות ומחויבות לעצמי, יכולים להחליף את האנרגיה החזקה של הכעס.


5. לפעול מתוך חוכמה

עכשיו הפעולה כבר מגיעה ממקום אחר. מכוון שאנחנו אוהבים את עצמינו, אנחנו מאחלים לעצמינו את כל הטוב שבעולם (וגם לאנשים שבסביבתנו). לכן, כשיש משהו שמצריך שינוי, פנימי או חיצוני, לא נפחד לפעול. מכוון שאנחנו מחויבים לעצמנו, גם לא נתעצל.

אבל עכשיו, אחרי שהתרככנו, הפעולה לשינוי לא באה מיתוך הנחרצות של הכעס, היא גם לא מופיעה מכוון שאנחנו לא מסוגלים לשאת את הכאב. היא באה מתוך נחישות רכה, מיתוך חמלה, מיתוך האהבה לעצמינו ולזולת.

אחרי הכל, על פי הרפואה הסינית, הכבד הוא האיבר שאחראי על האסרטיביות, על הפריצה ועל השינוי. וכך כשחוזרים לצ'י ההרמוני של הכבד, יש סיכוי טוב שהפעולה הפשוטה והמדויקת שלנו, תהיה פעולה שמחזירה לאיזון.


לסיכום, אם נהיה מסוגלים לפעול, אבל לא מתוך אשליית הכוח של הכעס, אלא מתוך הבהירות, הגמישות, והיצירתיות של הכבד, יש סיכוי טוב שנפעל נכון. אם נוכל לצרף למשימה גם את הלב הפתוח, תחושת החיבור, התקשורת הכנה, והחום של הלב (השייך לאלמנט האש), יש סיכוי טוב שהפעולה שלנו תטיב עמנו ועם האחר.

ולבסוף, אם נוכל לחתוך את הענפים השוטים של הכעס בעזרת הסכין החדה של הריאות (השייכות לאלמנט המתכת), אז גם נוכל להכיר בכל החלקים של המציאות, גם אלה שלא ניתן לשנות.

כל כעס טומן בחובו אפשרות לשינוי, אבל מצריך גם קבלה ושחרור.


מאמר זה פורסם גם בynet

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4573769,00.html


שליחת הודעה לטלי בר - רפואה סינית גוף-נפש

052-4895569

 כל הזכויות שמורות © - טלי בר | רפואה סינית גוף-נפש

"Commit random acts of kindness"